בתצלום זה, שצולם ב -6 בספטמבר 1994, רופא מטעם הארגון ההומניטרי הצרפתי 'רופאים ללא גבולות' (רופאים ללא רופאים, רופאים ללא גבולות) מאכיל מעט יתומים ברואנדה במחנה הפליטים קיבומבה, כ -30 ק'מ מהעיירה גומא בזאיר.
פריז - זה צמח מתוך האידיאלים של קבוצת רופאים צרפתיים שזה עתה הוסמכו שרצו להיות בשטח ולסייע לנזקקים ביותר בכל מקום בעולם.
במשך 50 שנה, רופאים ללא גבולות (MSF) הביאו טיפול רפואי לנפגעי רעידות אדמה, רעב, מגיפות, סכסוכים ואסונות אחרים.
כיום, החל מסיוע לעקורים ממלחמת האזרחים של תימן, וכלה במאבק בנגיף האבולה באפריקה והצלת מהגרים בים התיכון, הארגון מבצע כ- 100 פעולות בכמעט 75 מדינות.
אך האבולוציה שלה מהיותם חלומם של מעטים מסורים ללא מעט משאבים, ועד להכרה גלובלית בזכות עבודתה ההומניטרית - זכייתו בפרס נובל לשלום בדרך - לא הייתה ללא מחלוקת או חריפות.
אשתו של איאן ונרציון פמלה גלרדו
מתוך חלום יצרנו סיפור אפי, אמר חאווייר אמנואללי (83), מייסד שותף של ארגון הבריאות הלאומי, בגאווה לסוכנות הידיעות הצרפתית.
אימת ביאפרה
רצינו ללכת לאן שאנשים סובלים. היום זה אולי נראה נדוש, בזמן שהיה מהפכני, אמר אחד ממייסדיו, ברנרד קושנר.
החלום, לעומת זאת, החל מסיוט.
בשנת 1968 השתוללה מלחמת ביאפרה בין ניתוקי הפרדה בדרום-מזרח ניגריה לבין כוחות הממשלה.
אזרחים נהרגו מפצצות ורעב, בגלל חסימת הרשויות.
בפריס, שם בחודש מאי אותה שנה יצאו סטודנטים ואיגודים לרחובות במרד, כמה רופאים שיצאו מהאוניברסיטה הגיבו לפנייה של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC).
כשהגיעו לניגריה, הם היו צריכים להיות עדים לעצמם האימה והכאוס.
לא היינו מוכנים, אמר קופנר, שהיה אחד מהם וכיום הוא בן 81, ל- AFP.
הילדים מתו בהמוניהם מכיוון שהצבא חסם את כל האספקה. היה לנו ברור לרופאים הצעירים כי חובתנו כחובשים לדבר נגד המצב הזה.
כשהם עפים מול מדיניות השתיקה של ה- ICRC, החליטו הרופאים לחשוף את המציאות של הסכסוך ביאפרה באמצעות התקשורת.
במתן טיפול - אך גם עדות - המהלך הביא למושג המודרני של סיוע הומניטרי.
גירוד על ידי
אמנואללי הוקמה בדצמבר 1971, ושמה נבחר בערב של עישון ושתייה.
הימים הראשונים היו קשים. ללא מימון, הארגון המתהווה שימש למעשה כמקור רופאים להשכרה על ידי ארגונים לא ממשלתיים אחרים.
אף על פי שמסע פרסום בשנת 1977 הפך את שמו של הארגון הלאומי למפורסם יותר בצרפת, משימות ראשוניות הפכו לעתים קרובות למבחנים קשים.
אלכס גונזגה וג'וזף מרקו
כאשר, כרופא צעיר קלוד מלהורט יצא לתאילנד בשנת 1975, מלא התלהבות מהמשימה העומדת בפני סיוע לקורבנות שברחו מחמר רוז 'בקמבודיה, הוא התפכח במהרה.
זה היה נורא. לא היה לנו כלום, היית צריך להסתדר עם הכל, אמר חבר הימין המרכזי בן ה -71 בבית העליון הפרלמנטרי בצרפת בראיון במשרד לשכת הצבא AFP.
לדבריו, זה היה אמור למצוא ציוד, להקים את המחנה ואפילו לקבל תרופות ואוכל.
החוויה טלטלה את כולם, הוסיף, והבהיר שהם לא יכולים להמשיך רק לדלג דברים יחד.
אי הסכמה מובילה לשסע
כבר זמן מה, אלה שמנהלים את רופאים ללא רופאים חולקים מרה על דרכה העתידית.
בצד אחד היו אלה שרצו להשאיר אותה קבוצה קטנה של חברים הפועלים במצב קומנדו; מצד שני, חברים חדשים יותר נטו להתרחב.
המצב הגיע לשיאו בשנת 1979 על וייטנאם כאשר קושנר, אז נשיא MSF, גייס אינטלקטואלים בפריס, כולל הפילוסוף ז'אן פול סארטר, כדי לשכור סירה לאיסוף פליטים שנמלטו מהמשטר הקומוניסטי.
סגנון אקטיביזם זה הרגיז יריבים בארגון שהצביעו על המהלך, מה שהביא לכך שחלק מהחברים, כולל קושנר, עזבו את העמותה.
בהמשך הקים את הארגון הרפואי הקמפיין 'רפואה של העולם'.
אך הפצעים של אותו פרק עדיין עוקצים ארבעה עשורים מאוחר יותר.
מאבק כוחות עצוב, קושנר, שהיה שר החוץ של צרפת בין השנים 2007-2010, אמר על התקרית.
כעסתי עליהם מאוד.
אך עבור עמנואללי, מזכיר המדינה לשעבר לפעולה הומניטרית, חיזורו של קושנר בתקשורת לא היה הדרך קדימה.
ד'ר MSF קושנר הפך לוופל, לדבריו.
החל פרק חדש, בו החל הארגון להיות מקצועי יותר והוקמו סניפים בינלאומיים.
ג'ון המם וסאוירסה רונן
כדי לגדול היינו זקוקים לכסף. נסעתי לארצות הברית ללמוד 'גיוס כספים', אמר מלהורט.
לדבר בקול, או לא?
עם עצמאות הניתנת על ידי מימון פרטי, MSF לא נרתעת מלדבר.
עורך הדין פיליפ ריפמן, המתמחה בתחום ההומניטרי, אמר כי MSF לא עקבה אחר עקרון הנייטרליות והכבוד לריבונות המדינות שמקבל ה- ICRC.
הם (MSF) לא מהססים לדבר כדי לגייס את דעת הקהל, אמר.
בהסתמך על דאגות לזכויות האדם, גינה MSF הפרות משטרים קומוניסטים בקמבודיה.
היא שלחה צוותים בסתר כדי לעזור לאפגנים לאחר הכיבוש הסובייטי במדינה בשנת 1979, שם המוניטין של הרופאים הצרפתים גדל בעולם.
היינו היחידים שראינו את השפעות המלחמה, אמרה ג'ולייט פורנו, שארגנה משימות של רופאים ללא רפואה באפגניסטן עד שנת 1989.
על בסיס יומיומי, החובשים נאלצו לבצע קטיעות על ילדים ולטפל בחקלאים בגלל כוויות נפליות.
עדות הייתה חשובה מאוד, עדיין היום האפגנים זוכרים אותנו, אמרה.
אבל באתיופיה, בשנת 1985, לדברים שנשמעו לדברים היו השלכות ישירות על עבודתם של רופאים ללא רופאים.
המרכזים להפצת המזון של הארגונים הלא ממשלתיים הפכו למלכודת, אמרה הרופאה בריג'יט וסט.
לדבריה, הרשויות המקומיות ניצלו את המחנות כדי לרשום פליטים ואז אילצו אותם לעבור לדרום.
האם על הארגון להתבטא או לשתוק?
רוני בראומן, אחד מרופאיו, החליט לבקר בפומבי את ממשלת אתיופיה - MSF גורשה מהמדינה.
דירק נוביצקי מאמן ירי גרמני
הסיוע הפך לכלי בידי משטר פלילי שלא רצינו להיות שותף לו, אמר.
'זכות התערבות'
MSF המשיכה לדבר בפומבי על משברים, כמו לאחר שמשטרו של סדאם חוסין ריסק את הכורדים העיראקים לאחר מלחמת המפרץ.
בשנת 1991 אישרה מועצת הביטחון של האו'ם פעולה צבאית לסייע ולהגן על העקורים.
אף שבאותה תקופה היו מקדמים בברכה את תחילתה של זכות התערבות הומניטארית, MSF דאגה לטשטוש הקווים בין עבודות צבא וסיוע.
שנה לאחר מכן, המחלוקת נמשכה בסומליה כשהיא לקראת מלחמת אזרחים ורעב.
תחת מנדט של האו'ם, כוחות ארה'ב ושומרי שלום של האו'ם הוצבו למוגדישו כדי להבטיח את בטיחות חלוקת המזון.
בבוסניה בשנת 1992 וכעבור שנתיים ברואנדה, MSF קראה להתערבויות צבאיות כדי לעצור את האקציות על ידי הסרבים ורצח העם הטוטסי.
ז'אן הרוו בראדול, רופא של MSF, נדהם במהרה מממדי ההרג עם הגעתו לקיגאלי באפריל 1994.
הכל התנהל מהר מאוד, ראינו אנשים נעלמים ומנסים להעלות במילים את המתרחש, הוא נזכר.
בסופו של דבר קנינו שטחי פרסום בלה מונד (העיתון) כדי לומר שלא נעצור רצח עם עם רופאים, וכי יש צורך בהתערבות צבאית בינלאומית.
מעולם לא עשינו זאת.
פרס נובל
בשנת 1999 זכתה MSF בפרס נובל לשלום, מה שאפשר לה לממן קמפיין לגישה רחבה יותר לתרופות לטיפול במחלות טרופיות או באיידס.
כיום, בתוך המבנה הבינלאומי שלה, יש לה 25 מדורים לאומיים המעסיקים 61,000 עובדים, שני שלישים מהם פרוסים בשטח.
התקציב השנתי שלה הוא כמעט 1.6 מיליארד יורו (1.9 מיליארד דולר), 99 אחוזים מהם מגיעים מתרומות פרטיות.
רופמן הפך למספר הראשון ללא עוררין במצבי חירום רפואיים בעולם.
החלטותיה לא תמיד יורדות טוב, אולם כאשר עצרה במהירות את פנייתה לניצולי צונאמי האוקיאנוס ההודי בשנת 2004 משום שלדבריה החירום עבר.
גם התרחבותה מעלה שאלות, אפילו בשורותיה שלה.
הפכנו למכונה ביורוקרטית גדולה עם מחלקות תמיכה שמפעילות לחץ על האנשים בשטח שיהיו להם דוחות וטבלאות אקסל, אמר ראש המדור הצרפתי, מגו טרזיאן, 51.
עם זאת, למרות שהודה בכך ש- MSF צרפת כבר לא לגמרי שולטת בהחלטותיה שלה, בריג'יט ואסט הוסיפה כי מדובר ברוע הכרחי משום שהוא נתן לנו משאבים עצומים.
זמני שינוי
עצמאותה הכלכלית היא המפתח, אומר הסופר והרופא ז'אן כריסטוף רופין, שמציין כי זמנים וסדרי עדיפויות השתנו.
עט אננס תפוח עט ממים
לדבריו, טרור, מהגרים, עוני ומצבי חירום אחרים בבית מהווים כעת את האתגרים ההומניטריים הדוחקים ביותר.
אז מה התפקיד העתידי של MSF, המקיימת את האסיפה הכללית שלה ב -10 עד 13 ביוני בשנה שבה היא גם מציינת 50 שנה להיווסדה?
אבן הדרך מגיעה ככל שהפרקטיקות משתנות, הצורך בסיוע ממשיך לגדול בעוד הגישה לנזקקים לעיתים קרובות מונעת, ושמירה על בטיחות הצוות היא חשובה ביותר בתקיפות ג'יהאדיסטיות.
יותר ויותר מדינות מסוגלות לארגן סיוע בקנה מידה גדול במקרה של אסון טבע, אמר טרזיאן.
האם רופאים ללא רופאים יישארו שימושיים? אולי נתפתח לכדי קרן לתמיכה בארגונים מקומיים.
בשטח לעומת זאת, תחושת הייעוד עדיין מורגשת כמו תמיד.
היישר מחוץ לאימונים, פאני טאודייר (29) עזבה לדרום מדגסקר שנפגעה ברעב בחודש מרץ.
אני מרגיש שימושי כאן, אמר הרופא הצעיר ממחנה אמבואסארי.
זה נותן משמעות, אינטנסיביות לחיים. זה מרגש, יש מפגשים שלא יאומן, הרפתקה כל יום גם אם בימים מסוימים, שום דבר לא פשוט.
ההצטרפות ל- MSF הייתה הבחירה הברורה מבחינתה.
הם הולכים לאן שאחרים לא, הם נשארים כשכולם עוזבים. ואז, הם חופשיים לפעול ולדבר.